החלטה בתיק ת"א 1679-09

1.         התובע, חקלאי במקצועו, המעבד חלקותיו באזור המושב יד רמב"ם, הגיש תביעתו הכספית נגד 6 נתבעים. טענותיו בכתב התביעה הן כי במסגרת עבודות שבוצעו על ידי או מטעם הנתבעים לצורך סלילת מחלף נשרים, כחלק מפרוייקט כביש הרוחב 431, עברו בתוואי הגובל במקרקעיו משאיות או צמ"ה שכיסו את גידוליו באבק, וכן הדרדרו סלעים וגושי אדמה, פגעו פיזית ב-2 בתי רשת וכן חסמו את הדרך החקלאית למעבר.

2.         התובע טען בתביעתו לנזקים בסך של קרוב ל-2 מיליון ש"ח שנגרמו לו בשנים 2007-2008 עקב המעשים דלעיל ותבע מהנתבעים לפצותו בסכום הנ"ל.

3.         ארבעה מהנתבעים שלחו הודעות צד ג' לצדדי ג' לא מעטים, חברות ביטוח וקבלני משנה, כך שבסופו של דבר הצטברו להם למעלה מ-20 בעלי דין בתביעה זו.

4.         הנתבעת 5 (א. ארנסון בע"מ) הגישה בקשה להקדים ולברר את חבותה של מנורה מבטחים ביטוח בע"מ (להלן: "מנורה") תחילה. לטענת הנתבעת 5 מנורה ביטחה את פרוייקט כביש 431 (להלן: "הפרוייקט") ובמסגרת זו ביטחה את חבותם של כל הנתבעים, ושל הקבלנים וקבלני המשנה. פוליסת הביטוח כוללת סעיף בדבר אחריות צולבת וכן הוראה כי פוליסה זו הינה ראשונית וקודמת לכל פוליסת ביטוח אחרת. מאחר שהנזקים הנטענים אירעו במסגרת עבודות להקמת מחלף נשרים שהינו חלק מפרוייקט כביש 431 המבוטח בפוליסת מנורה, והפוליסה מכסה כל נזק לרכוש צד ג' אשר המבוטחים יחוייבו לשלם בגינו, הרי על בית המשפט לקבוע כי למנורה חבות ביטוחית לכל אחד מהנתבעים וצדדי ג'.

            הנתבעת 5 מוסיפה וטוענת כי הבירור האמור לגבי חבותה של מנורה הינו משפטי בעיקרו שעניינו פרשנות הפוליסה ואינו טעון חקירות עדים, ואם טעון הוא חקירות, הרי השאלות העובדתיות שיש לבררן הן פשוטות בתכלית.

            לטענת הנתבעת 5, אם תתקבל הבקשה, יהא בכך כדי לחסוך זמן שיפוטי רב, וסירבול ניכר של ההליכים שייגרם אם למעלה מ-20 בעלי דין שיתבעו שיפוי זה מזה ישתתפו בניהול ההליכים, בעוד שבמקרה של קביעת בית המשפט כאמור לעיל תיוותר מנורה לבדה לייצג את האינטרסים של המבוטחים.

5.         כל בעלי הדין הצטרפו, בין בכתב ובין בעל-פה לבקשתה זו של נתבעת 5, והמתנגדת היחידה לבקשה זו היתה מנורה.

טעמי התנגדותה של מנורה היו אלה:

א.         בפוליסת מנורה בוטח כביש 431 בלבד בעוד שהתביעה מוגשת בגין שני פרוייקטים: כביש חוצה ישראל וכביש 6, כך שעל בית המשפט יהיה לבצע הפרדה ולקבוע מי מבעלי הדין עבד באיזה פרוייקט, ואילו נזקים קשורים לכביש 431, שרק אותו ביטחה מנורה.

ב.         במכתב ב"כ מנורה לנתבעת 3 מיום 23.6.09 פורטו הטעמים לדחיית הדרישה המתייחסת לתביעה זו והם:

- אי קיום מקרה ביטוח, מכיוון שנתקבלה תלונה מהתובע הרי שהנזקים ממועד זה ואילך אינם יכולים להיחשב כנזק בלתי צפוי, אלא כנזק ודאי, שבגינו אין ביטוח ואינו יכול להיחשב כמקרה ביטוח

- ההודעה למנורה אודות תלונות התובע נמסרה רק ביום 7.8.07, באופן הפוטר את מנורה מחבותה לאור הוראות סעיפים 22-24 לחוק חוזה הביטוח.

                        - הופרה חובת הנתבעת 3 להקטנת הנזק.

            - הנזקים נגרמו לאורך זמן עקב מספר רב של אירועים ולכן סכומי ההשתתפות העצמית עולים על סכומי התביעה.

נוכח כך יש לברר עובדות רבות ולקיים הליכים מקדמיים רבים על מנת להכריע בשאלות אלה, ובין היתר, לחקור את התובע לגבי התלונות שהגיש, לברר מי מהקבלנים וקבלני המשנה עבדו באזור ומתי, לחקור את נציגי הנתבעת 3 מה עשו עם התלונות ומדוע לא העבירו את המידע למנורה.

ג.          מאחר שמעשיו של מבוטח משפיעים על הכיסוי של מבוטח אחר, יהא על כל מבוטח להוכיח כיסוי ביטוחי כלפיו.

ד.         מנורה הציגה רשימה של עובדות שרק אם יודו בהן כל המעורבים ניתן יהיה לקצר את הדיון.

ה.         לכלי הרכב והצמ"ה היה ביטוח צד ג' נפרד ועצמאי.

ו.          הנזקים נגרמו עקב אירועים רבים שכל אחד מהווה מקרה ביטוח, ומאחר שההשתתפות העצמית היא 25,000$ לכל מקרה ביטוח, ברור שכל מקרה מחייב תשלום ההשתתפות העצמית הנ"ל, וכל צד המבקש לחסות תחת כנפי הפוליסה ייאלץ לשלם השתתפות עצמית זו, וסכומי ההשתתפות העצמית יעלו בהרבה על סכומי הביטוח הבלתי מוכחים.